Avodah Zarah 123

Kapitel 123

א מתני׳ <big>השוכר</big> את הפועל לעשות עמו ביין נסך שכרו אסור שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת אע"פ שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום שכרו מותר השוכר את החמור להביא עליה יין נסך שכרה אסור שכרה לישב עליה אע"פ שהניח עובד כוכבים לגינו עליה שכרה מותר:

1 WENN EINER EINEN ARBEITER MIETET, BEI IHM AN LIBATIONSWEIN ZU ARBEITEN, SO IST DER LOHN VERBOTEN. HAT ER IHN GEMIETET, BEI IHM EINE ANDERE ARBEIT ZU VERRICHTEN, SO IST, AUCH WENN ER VON IHM VERLANGT, LIBATIONSWEIN VON EINEM ORTE NACH EINEM ANDEREN UMZUTRAGEN, DER LOHN ERLAUBT. WENN ER EINEN ESEL MIETET, AUF DIESEM LIBATIONSWEIN ZU HOLEN, SO IST DER LOHN VERBOTEN; HAT ER IHN GEMIETET, AUF IHM ZU SITZEN, SO IST, AUCH WENN ER AUF IHN SEINEN WEINKRUG GELEGT HAT, DER LOHN ERLAUBT.

ב <big>גמ׳</big> מ"ט שכרו אסור אילימא הואיל ויין נסך אסור בהנאה שכרו נמי אסור הרי ערלה וכלאי הכרם דאסורין בהנאה ותנן מכרן וקידש בדמיהן מקודשת

2 GEMARA. Aus welchem Grunde ist der Lohn verboten: wollte man sagen, da der Libationswein zur Nutznießung verboten ist, so ist auch der Lohn verboten, so sind ja auch Ungeweihtes und Mischfrucht zur Nutznießung verboten, dennoch haben wir gelernt, wenn man sie verkauft und mit dem Gelde sich eine Frau angetraut hat, sei die Antrauung gültig,

ג אלא הואיל ותופס את דמיו כעבודת כוכבים והרי שביעית דתופס' את דמיה ותנן האומר לפועל הילך דינר זה לקוט לי בו ירק היום שכרו אסור לקוט לי ירק היום שכרו מותר

3 und wollte man sagen, weil das Verbot auf den Erlös übertragen wird, wie bei einem Götzen, so wird ja auch bei Siebentjahrsfrüchten das Verbot auf den Erlös übertragen, dennoch haben wir gelernt, wenn jemand zu einem Arbeiter sagt: da hast du diesen Denar und sammle mir dafür heute Kräuter, sei der Lohn verboten, wenn aber: sammle mir heute Kräuter, sei der Lohn erlaubt!?

ד א"ר אבהו א"ר יוחנן קנס הוא שקנסו חכמים בחמרין וביין נסך יין נסך הא דאמרן חמרין מאי היא דתניא החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית שכרן שביעית

4 R. Abahu erwiderte im Namen R. Joḥanans: Dies ist eine Maßregelung, die die Weisen den Eseltreibern und [den Arbeitern an] Libationswein auferlegt haben. – Beim Libationsweine, wie wir bereits gesagt haben, welches Bewenden hat es aber mit den Eseltreibern? – Es wird gelehrt: Wenn Eseltreiber an Siebentjahrsfrüchten arbeiten, so ist ihr Lohn Siebentjahrs[frucht].

ה מאי שכרן שביעית אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית והתורה אמרה (ויקרא כה, ו) לאכלה ולא לסחורה

5 Was ist unter ‘ihr Lohn Siebentjahrs[frucht]’ zu verstehen: wollte man sagen, man zahle ihnen mit Früchten vom Siebentjahre, so ergibt es sich ja, daß dieser seine Schuld mit Früchten vom Siebentjahre bezahlt, und die Tora sagt: zum Essen, nicht aber zum Handeln;

ו ואלא דקדוש שכרן בקדושת שביעית ומי קדוש והתניא האומר לפועל הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום שכרו מותר לקוט לי ירק בו היום שכרו אסור

6 und wollte man sagen, der Lohn sei gleich den Siebentjahrsfrüchten heilig, so ist ja dem nicht so, denn wir haben gelernt, wenn jemand zu einem Arbeiter sagt: da hast du diesen Denar und sammle mir heute Kräuter, sei der Lohn erlaubt, wenn aber: sammle mir dafür heute Kräuter, sei der Lohn verboten!?

ז אמר אביי לעולם יהבינן ליה שכר מפירות שביעית ודקא קשיא לך לאכלה ולא לסחורה דיהביה ניהליה בצד היתר כדתנן לא יאמר אדם לחבירו

7 Abajje erwiderte: Tatsächlich wird er mit Früchten vom Siebentjahre bezahlt, wenn du aber einwendest, diese dürfen nur gegessen, aber nicht zum Handel verwandt werden, [so ist zu erwidern,] man zahle ihm auf erlaubte Weise. Wir haben nämlich gelernt: Man darf nicht zu seinem Nächsten sagen:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel